פסק-דין בתיק ת"א 4213-05

נתוני רקע

1.         התובע, הוא הנתבע-שכנגד (להלן, גם "עו"ד כרמון"), היה עורך דינו של הנתבע, הוא התובע-שכנגד (להלן, גם "יוסף"). עו"ד כרמון ויוסף אף מאוחדים בדעתם כי פרט ליחסי עורך דין-לקוח, שנמשכו כ- 30 שנה, הם היו אף ידידים ורעים, הם ובני משפחותיהם. בשלב מסוים פרץ ריב קשה בין השניים. עו"ד כרמון העניק ליוסף שירותים משפטיים שונים. בגדרה של התביעה העיקרית תבע עו"ד כרמון מיוסף את יתרת שכר הטרחה הנטען המגיע לו בגינם. תביעתו המתוקנת עומדת על סך של 73,000 ש"ח. דומה שבמוקד הסכסוך בין בעלי הדין מצויה עסקת מקרקעין שנקשרה ביום 21.11.94 בין ארבעה מיורשיה של המנוחה תמר אבו-חצירה ז"ל לבין יוסף. חברה לה עסקת מקרקעין שנקשרה ביום 22.12.94 בין היורשת החמישית, גב' חנה דדוש, לבין יוסף. בגדרם של הסכמי מכר אלו מכרו יורשי המנוחה (להלן, גם "המוכרים") ליוסף את משק מס' 143 במושב גורן (להלן - "המשק"). עו"ד כרמון ייצג את יוסף בשני ההסכמים האמורים. בעסקה השנייה ייצג את גב' חנה דדוש עו"ד יהודה נביא. ועם זאת אין עוררין שעו"ד כרמון נטל על עצמו את האחריות לבצע את העברת הרישום והזכויות במשק, על כל הכרוך בכך, בשני החוזים.

            לשיטתו של יוסף במעשיו של עו"ד כרמון, בעניינם של שני חוזי מכר אלו, דבקו מעשי רשלנות רבים הגובלים אף בפלילים. משום כך הגיש יוסף נגד עו"ד כרמון תביעה-שכנגד, שבמהדורתה המתוקנת השלישית עומדת על סך של 231,144 ש"ח. עוד נטען במסגרת התביעה-שכנגד הנ"ל כי במסגרת אחד השירותים המשפטיים שהעניק עו"ד כרמון ליוסף, הופקדו בידיו סכומים לשם תשלום דמי שכירות. עו"ד כרמון מסרב להשיב ליוסף את הסכומים האמורים.

2.         הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות וההוכחות בתיק נשמעו מהחל עד כלה. מטעם עו"ד כרמון נשמעה עדותו-שלו. מטעם יוסף נשמעה עדותו-שלו. כן נשמעו עדויותיהם של עו"ד אמיר מתא (להלן - "עו"ד מתא"), עו"ד ליאור עוזר (להלן - "עו"ד עוזר"), עו"ד אשרף ברבארה (להלן - "עו"ד ברבארה") ומר מוריס אבוחצירה (להלן - "מוריס"), אחד מיחידי המוכרים. עוד נשמעה עדותו של מר גאנם בודה (להלן - "גאנם"), מי שהיה עובדו של יוסף בקיוסק שניהל בבית החולים הממשלתי בנהריה. אין עוררין כי בעקבות המסכת שבפניי הגיש עו"ד עוזר, בשמו של יוסף, תלונה נגד עו"ד כרמון ללשכת עורכי הדין בחיפה. בעקבות זאת הוגשה קובלנה נגד עו"ד כרמון שנדונה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בחיפה. חומר הראיות בהליך משמעתי זה הונח בפניי. ההליך המשמעתי נדון במקביל להליך שנדון בפניי. הוא הסתיים בהכרעת דין מיום 26.10.09. בגדרה של זו הורשע עו"ד כרמון בשני אישומים שיוחסו לו וזוכה משני אישומים אחרים. אין עוררין כי לימים, ובעקבות הרשעתו, הושעה עו"ד כרמון מחברותו בלשכת עורכי הדין לתקופה של ארבע שנים. סוכם כי אף הכרעת הדין משמשת חומר ראיות בפניי.

            לאחר שכל אלו הונחו בפניי הגישו ב"כ הצדדים סיכומי טענותיהם. הצטבר בפניי חומר ראיות וטענות רב וענף. עקב זאת, אף עקב העומס הרב המונח על כתפיי, בוששה הכרעתי זו. עם ב"כ הצדדים הסליחה.

3.         להלן אדרש, בנפרד ובמפורט, הן לעניינה של התביעה העיקרית והן לעניינה של התביעה-שכנגד. אכן, לנוכח זאת, אפרוס בקצרה את עיקרי המחלוקת בין בעלי הדין, במבט-על.

4.         בגדר התביעה העיקרית טוען עו"ד כרמון לשכ"ט עו"ד לו הוא זכאי בגין חמישה שירותים משפטיים. ראשית, בגין תביעה שהוגשה על ידי יוסף נגד בת זוגו בעבר, גב' רות חובב, אשר נדונה בבית משפט השלום בנהריה ב-ת.א. 1290/00 (להלן - "תביעת נהריה"). השנייה, בגין תובענה שהוגשה על ידי אמו של יוסף, ביוזמתו של יוסף, נגד בנה ואחיו של יוסף, מר אבי יוסף. תביעה זו הוגשה לבית משפט השלום ברמלה והועברה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן (להלן - "תביעת האם"). שלישית, תובענה כספית ותובענת פינוי שהוגשה נגד יוסף לבית משפט השלום בנהריה על ידי בית החולים הממשלתי בנהריה ב-ת.א. 1466/98 (להלן - "תביעת בית החולים"). רביעית, תביעה כספית למתן צו מניעה ותביעה כספית שהוגשה על ידי יוסף נגד מר משה דדוש בבית משפט השלום בעכו ב-ת.א. 5210/99 (להלן - "תביעת עכו"). חמישית, בגין עסקת רכישת המשק נטען ליתרת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח. ברי כי בגדר סיכום הטענות שבפניי נזנחה דרישה זו, ולא אדרש לה.

            יוסף התגונן בפני התביעה האמורה. על פרטי הגנתו להלן. יוסף סבור כי הוא אינו חייב לעו"ד כרמון כל חוב של שכ"ט עו"ד.

5.         מורכבים ומפורטים יותר פני הדברים ככל שעסקינן בעיקר מניינה ובניינה של התביעה-שכנגד, לעניין הסכם המכר.

6.         בהתאם להסכם מיום 21.11.94 הותנה כי יוסף ישלם למוכרים תמורה בסך של 300,000 ש"ח. מתוכה המוכרים אישרו כי יוסף שילם ישירות לוועד מושב גורן סך של 32,000 ש"ח, לסילוק חובות המוכרים למושב גורן. ככל שעסקינן ביתרה בסכום של 268,000 ש"ח הרי סכום זה שולם על ידי יוסף לידיו הנאמנות של עו"ד כרמון. עו"ד כרמון התחייב לפתוח חשבון נאמנות בו יופקד הסך הנ"ל וצוין כי "מתוכו ישולמו כל המיסים והתשלומים בהם על המוכרים לשאת על פי סעיף 5, להסכם זה" (סעיף 4.4). הותנה כי עו"ד כרמון "יעביר למוכרים כספים מחשבון הנאמנות אך ורק לאחר שיוודא" קיומם של שני תנאים: האחד, כי "המוכרים הוכרזו כיורשיה הבלעדיים של המנוח וכי הזכויות במשק הינם שלהם בלבד" (סעיף 4.5.1); השני, כי "שולמו כל החובות, המיסים, והתשלומים בהם התחייבו המוכרים על פי סעיף 5 להסכם זה". ואולם, מכל מקום, "סך השווה ל- 10,000 דולר יועבר למוכרים אך ורק לאחר סיום הליכי רישום המשק על שם הרוכש" (הוא יוסף - ש.ל.; סעיף 4.5.2).

            ובהשלמה לכך הגדיר סעיף 5 את החובות החלים על הצדדים. לעניין הפרשה שבפניי אין עוררין כי על המוכרים הוטל תשלום מס שבח מקרקעין (סעיף 5.1), דמי הסכמה למינהל מקרקעין ישראל (להלן - "המינהל"; סעיף 5.2). "כל תשלום, היטל ומס לכל מוסד שהוא ועד ליום המסירה יחולו וישולמו על ידי המוכרים, למעט חובות הנכללים במסגרת טיפולה של מה שמכונה 'ועדת רביד'" (סעיף 5.5). וכן "הוצאות חשמל, מים, טלפון, חובות למועצה האזורית ועד ליום 1.12.94, יחולו וישולמו על ידי המוכרים" (סעיף 5.6).

            ככל שעסקינן במיסים ותשלומים שהוטלו על יוסף הרי הם מס רכישה (סעיף 5.4), וכאמור חובות המכונים חובות ל"וועדת רביד".

7.         כאמור חילוקי הדעות באשר להתפתחות העניינים לעניינם של הסכמי המכר רבים וענפים. ועם זאת נהיר לחלוטין כי עו"ד כרמון שיחרר למוכרים את מרבית הפיקדון בסך 268,000 ש"ח. לשיטתו, על פי הסכמת יוסף; לשיטת יוסף, ללא הסכמה זו. אף אין עוררין כי בעקבות שחרור כספים זה נשאר בידי עו"ד כרמון הפיקדון בסך 10,000 דולר.

            לימים הסתבר כי בגין המשק קיים חוב גדול לסוכנות היהודית. המוכרים סרבו לשלם חוב זה. נוצר, איפוא, צורך להגיש תביעה כנגדם. לנוכח העובדה שעו"ד כרמון ייצג בהסכם המכר הן את המוכרים והן את יוסף, הייתה מניעה אתית שהוא ייצג את יוסף בתביעה זו. לנוכח זאת נטל על עצמו עו"ד מתא את ייצוגו של יוסף נגד המוכרים. ועוד אין עוררין כי עו"ד מתא ייצג את יוסף אף בהליכים שהתקיימו בפני המשקם, עו"ד אריה הרמלין. בהתאם לפסק משקם חלקי שלו הוא קבע שיש לשלם בגין הוראות חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992, סכום של 28,000 ש"ח.

8.         בשלב מאוחר יותר ביקש יוסף למכור את המשק למר אשר ממן (להלן - "ממן"). הוא ביקש את עו"ד מתא כי ייצג אותו בעניין זה. בינתיים, ככל שעסקינן בתביעת יוסף כנגד המוכרים, ניתן על ידי כב' השופט וגנר תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג בין יוסף לבין המוכרים. בגדרו של זה הותנה, בין השאר, כי "סכום הפיקדון על סך 10,000 דולר ... אשר הופקד בחשבון נאמנות ברשות עו"ד כרמון, לפי הסכם מכר בין הצדדים מיום 21.11.94, יועבר לידיו הנאמנות של עו"ד מתא אמיר". לנוכח זאת פנה עו"ד מתא לעו"ד כרמון ביום 24.2.04 ודרש להעביר למשרדו סכום הפקדון על סך 10,000 דולר. משמכתבו זה לא נענה הוא שיגר תזכורת ביום 15.4.04. בתשובה לה מסר עו"ד כרמון כי "הנני להודיעך כי יתרת הכספים המופקדים יועברו אליך בתוך 60 יום". לנוכח זאת התקשר יוסף עם ממן בזיכרון דברים למכירת המשק. בגדרו של זה אף נכללה תנייה כי המפר את הוראות זיכרון הדברים יחוייב לשלם למקיים סכום של 25,000 דולר.

            ואכן, ביום 31.5.04 שיגר עו"ד מתא לעו"ד כרמון תזכורת על פיה הוא אמור להעביר את סכום הפיקדון עד ליום 4.7.05. בהמשך, ומשעה שעו"ד כרמון לא הגיב לכך, אף לא העביר את סכום הפיקדון, נשלח לו מכתב דרישה נוסף ביום 21.7.04. שם צוין כי אי העברת הפיקדון עלול לפגוע ביוסף, לנוכח התקשרותו עם ממן. בעקבות זאת נשלח מכתב נוסף ביום 22.7.04. מתוכנו עולה כי קדמה לו שיחה טלפונית של עו"ד מתא עם עו"ד כרמון בה עו"ד כרמון טען לזכותו לקזז את סכום הפיקדון כנגד חובותיו של יוסף בגין שכ"ט עו"ד נטען המגיע לו. במכתב זה הבהיר עו"ד מתא כי כספי הפיקדון נועדו להבטחת תשלומים של המוכרים, באופן שהם אינם ברי-קיזוז בגין חובות נטענים של יוסף. במכתבו מיום 25.7.04 ציין עו"ד כרמון כי "בתוך מספר ימים אודיעך עמדתי". ואכן, במכתבו מיום 1.8.04 הוא ציין כי "הריני להודיעך כי לאחר ששקלתי, החלטתי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל הוראה חד משמעית לפעול כבקשתך. עם קבלת הוראה כנ"ל אפעל כמובן לבצעה". על כך נמסרה מחאתו של עו"ד מתא במכתבו מיום 3.8.04. הוא הבהיר כי לטעמו אין כל ספק באשר לנכונות טענותיו. מכתב זה לא נענה.  בקשה לבית המשפט לקבלת הוראות, לא הוגשה.

9.         כאמור עו"ד מתא החל לבדוק את עניין זכויותיו של יוסף מכוח הסכם המכר. במכתבו לעו"ד כרמון מיום 11.1.05 הוא דרש להמציא למשרדו עותקים מהצהרות מש"ח ואישור על תשלומי מיסים ואף הבהיר כי "בבדיקה שערכתי במחלקת מיסוי מקרקעין סניף חיפה, לכאורה עולה כי לא הוגשו הצהרות כלשהן לשלטונות המס בגין העסקאות". אף מכתב זה לא זכה לכל מענה.

10.        בשלב זה העביר יוסף את הטיפול לעו"ד עוזר. עו"ד עוזר שיגר לעו"ד כרמון מכתבו מיום 2.2.05. הוא ציין שם כי "העברת הזכויות בנכס על שמו של מרשי לא הושלמה על ידך, ואף נותרו חובות על הנכס אשר מוכריו נדרשו בשעתו לכסותם". עוד הוא חזר וציין כי באשר לפיקדון על סך 10,000 דולר עו"ד כרמון משמש נאמן בשם המוכרים ושומה עליו להעביר הפיקדון האמור, אם לעו"ד מתא ואם לידיו. אף מכתב זה לא זכה לכל מענה. בעקבות זאת הוגשה התלונה ללשכת עורכי הדין.

11.        יוסף טוען, איפוא, כי רק במועדים האמורים הסתבר לו, לתדהמתו, כי עו"ד כרמון הזניח את הטיפול בנושא העברת הזכויות במשק, במשך כ-10 שנים. בתקופה זו, כאמור, הוא לא מסר הצהרות למשרד מס שבח מקרקעין, לא מסר הודעה כנדרש למינהל, לא טרח לשלם חובות של המוכרים, כחובתו כנאמן מכוח הסכם המכר. הוא אף לא שילם חוב מס רכישה שלו, הגם שהוא קיבל בפיקדון סכום של 10,000 ש"ח מיוסף, רק לשם כך.